בטחוני:

בטחון ושלום
שמירת עליונותה הצבאית הכוללת של ישראל וגבולות בני הגנה הינם תנאים הכרחיים לביטחונה של המדינה.
בטחון מלא לישראל יושג על-ידי כינון יחסי שלום מלאים עם כל המדינות באזור ולכך יש לשאוף ולפעול.
דחיפות מיוחדת יש להשגת הסכם בין העם הישראלי לפלשתינאי.

הסכם קבע עם הפלשתינאים-
הסכם הקבע עם העם הפלשתינאי יושתת על העקרונות הבאים:

* יסופחו לישראל כ- 5% משטח הגדה המערבית ובהם גושי ישובים גדולים וישובים אחרים הסמוכים  לגבול 67.
 
* תמורת שטחים אלה שיסופחו לישראל, תיתן ישראל לרשות הפלסטינית תמורה בשטח חליפי, או תמורה בנכסים איכותיים אחרים.

* "האגן הקדוש" בירושלים יהיה במעמד מיוחד, "מעין ותיקן", בחסות מועצה בינלאומית של שלוש הדתות. הריבונות בירושלים רבתי תהיה לפי שיוכו הלאומי של הרובע.

* תשמר נוכחות צה"ל לאורך קו הירדן. היקף הפרישה והנוכחות ייבחן מעת לעת לפי המצב האזורי. שטחי המדינה הפלשתינאית יפורזו מכל נשק התקפי: שריון, ארטילריה, רקטות וטילי נ"מ. כן יובטח פיקוח משותף יעיל על פירוז זה. יפורקו ארגוני הטרור, ויעשה מאמץ משותף של שתי המדינות למלחמה יעילה בטרור.

* תוכן תכנית פיתוח כלכלי אזורי, שתכליתה שיקום כלכלי של הפליטים. תינתן להם זכות לשוב ולהתגורר בשטחי המדינה הפלסטינית, לא בתחום מדינת ישראל.

* בין ישראל למדינה הפלסטינית יפעלו מספר מעברי גבול מוסדרים לאנשים ולסחורות, ביניהם תהיה גדר בטחונית רציפה.

* הסדר זה יהווה את סיום הסכסוך.
 

כלכלי:
 
האני מאמין הכלכלי שלי מושתת על שלוש הנחות יסוד:

1. המצב המדיני משפיע על זה הכלכלי והמשך הסכסוך עם הפלשתינים מונע צמיחה כלכלית ומרחיק משקיעים ותיירים.
2. שיעור העובדים במשק יורד ובמקביל עולה מספר מקבלי הקצבאות למיניהן.
3. אי השוויון בחברה הישראלית הולך ומעמיק.

הפתרונות המוצעים כוללים את הפתרון המדיני - כלכלי, את הגברת כוח העבודה והשבחתו ועדוד הצמיחה והתעסוקה ושפור איכות החיים.

הפתרון המדיני - כלכלי
מדינת ישראל תערך מעשית לקראת הסדר מדיני עם הפלשתינאים, במסגרתו יפונו כמחצית ממתנחלי יהודה שומרון וחבל עזה.
סיום הסכסוך ונכונות אמיתית לפתרון מדיני המתבסס על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ישנו את המצב והאוירה ועשויים להביא לצמיחה שנתית של 6% לפחות וגידול נטו של התל"ג בשיעור מזערי של 4% בניכוי הוצאות ישובם מחדש של המתנחלים.

הגברת כוח העבודה והשבחתו:
כוח העבודה הישראלי הולך וקטן בשנים האחרונות ומתחרה, בין היתר, בעובדים הזרים התופסים את מקומות העבודה נמוכי השכר וההשכלה. במקביל ניתנות למובטלים הישראלים קצבאות שונות למניעת גלישתם לתנאי עוני קשים.

הפתרון המוצע לשינוי המגמה הנ"ל הינו:
1. השוואת התנאים הסוציאליים המשולמים על-ידי המעביד לעובד הזר לאלו המשולמים לעובד הישראלי והגדלת המס על העסקת עובד זר, כך שתהפוך לבלתי כדאית. בו זמנית, החמרת העונשים על מעסיקי עובדים זרים ללא רשיון.
 
2. המרת קצבאות אבטלה בתוספת שכר משלימה, מטעם המדינה, למובטלים החוזרים למעגל העבודה.
3. הפחתת המיסוי על דרגות השכר הבינוניות והגדלתו על משכורות הגבוהות מעל פי 10 מהשכר הממוצע במשק.
 
4. הכנת תכנית לאומית להכשרה מקצועית שתקנה מיומנויות בתחומים נדרשים, לעובדים חסרי הכשרה זו.
 
5. המרת קצבאות הילדים בהקלות מס באופן הבא:
א. למי שאינו עובד תינתנה, החל מהשנה השניה לבצוע התכנית, קצבאות ילדים עד הילד הרביעי ועד בכלל.
ב. השינוי לא יחול על משפחות בעלות 5 ילדים ויותר כיום.
 
6. שינוי סדרי העדיפויות במערכת החינוך על-ידי:
א. הנהגת יום לימודים ארוך קודם בישובים המשתייכים ל"אשכולות" הסוציו - אקונומיים הנמוכים ביותר ובישובים המוגדרים כ "מוכי אבטלה".
ב. מתן עדיפות בהוראת מקצועות המשפיעים על יכולת ההשתכרות כמו: מתמטיקה,אנגלית, מחשבים, טכנולוגיה.
 
עדוד הצמיחה והתעסוקה ושפור איכות החיים:
הדרכים המוצעות ליישום עדוד הצמיחה והתעסוקה ושפור איכות החיים הינן:
1. עידוד ההשקעות היצרניות, השקעות הכרוכות במחקר ופיתוח, השקעות ארוכות טווח והשקעות עתירות תעסוקה, על-ידי הקלות במס ומיסוי דיפרנציאלי של שוק ההון.
במילים אחרות, יוקל מס על רווחי הון בבורסה לגבי ההשקעות באפיקים המועדפים ויפחת מס זה ככל שיארך זמן ההחזקה במניה.
בהיות הבורסה מכשיר לגיוס הון להשקעות, תעודד המדינה חסכון באמצעות השקעות בענפים התורמים ליצוא, ליצרנות לצמיחה ולתעסוקה.
 
2. הטלת מס על הון הנכנס ארצה ל"סיבוב" ספקולטיבי קצר טווח.
 
3. עידוד קופות הגמל וקרנות הפנסיה להשקעות נבחרות בתשתיות התחבורה, האנרגיה והמים על-ידי הבטחת ההשקעה, באמצעות המדינה, ומתן תנאים מועדפים להשקעות אלה.
 
4. גיוס הון חיצוני לבניית תשתית רכבתית שתקל על מציאת תעסוקה ותקרב את הנגב והגליל למרכז הארץ. הקווים המועדפים להקמה הם חוצה - נגב (אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה) קו עכו - כרמיאל, קו חיפה - בית שאן וקווי הכניסה לת"א ובתוכה.
 
5. קביעת עדכון שנתי ריאלי ל"סל הבריאות" הלאומי כדי להבטיח טיפול רפואי מודרני לכל תושבי המדינה ללא קשר לרמת הכנסתם. הטיפול והאשפוז הסיעודי יכללו ב"סל הבריאות".
 
6. חקיקת חוק פנסיה ממלכתית שיבטח את כלל האזרחים.
 
7. הכרה בתשלום המשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
 
 
איכות הסביבה:
 
על ישראל להשתתף במאבק הגלובלי של הצלת כדור הארץ.

על-פי השקפתי שמירת הטבע והנוף, הבטחת אוויר נקי לנשום ומים צלולים, הם חלק בלתי נפרד מישראל של העתיד, שאנו רוצים לחיות בה.

ישראל צריכה להשאר יפה, כמו שאנו אוהבים אותה. עם שדרות הברושים, וריח ההדרים, ומשוכות הצבר, החורש הטבעי של הכרמל והפלומה הירוקה של המדבר בחורף.

חברתי:

ערכי היסוד החברתיים בהם אני מאמין:
1. כבוד האדם;
2. שיויון הזדמנויות;
3. ערבות חברתית.

מתוקף ערכים אלה נקבעים היעדים הבאים:
1. היעד המרכזי הוא האדם העובד, השכיר והעצמאי, הנושאים העיקריים בנטל הכלכלי והביטחוני.

2. הגדלת שיעור האוכלוסייה העובדת למחייתה הינה מטרה עיקרית שתושג על-ידי מלחמה באבטלה ושילוב בעבודה של מגזרים ואוכלוסיות הנמנעים מעבודה כיום.

3. המשאב האנושי של ישראל הוא הנכס העיקרי של המדינה ולכן יש לטפח אותו לאורך מסלול החיים - בחינוך, בהכשרה המקצועית לסוגיה, באבטחת תעסוקה ובהבטחת זקנה בכבוד לאזרחים הותיקים לעת פרישה וזאת תוך קיום חברה סולידרית ויצרנית.

4. יש לקיים שירותי בריאות מלאים לכל אזרח ולא "רפואה לעשירים ורפואה לעניים".

5. צמצום הפערים בחברה בישראל וקידום מדיניות ציבורית המבטיחה שוויון כלכלי והקטנת הפערים בחברה.
אלה יושגו על-ידי השקעת משאבים, בתכנון רב שנתי, לקידום הפריפריה, המיעוטים, שכבות המצוקה וציבורים מקופחים.

6. טיפוח ההתיישבות תוך שמירת זכויותיהם ורווחתם של החקלאים ותושבי המגזר הכפרי.

7. מתן אפשרות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, המתקשות להשתלב בשוק העבודה, לחיות בכבוד בחברה הישראלית.

8. הבטחת קורת גג לכל משפחה בישראל, על-ידי הדיור הציבורי או סיוע הולם של המדינה.

9. כיבוד מורשת ישראל שהינה מקור ערכינו האנושיים והחברתיים וסוד קיומנו כאומה לכל הדורות.