ד"ר אפרים סנה
 
אפרים סנה, רופא, איש-צבא ומדינאי. בשירותו הצבאי והממלכתי פעל בכל נקודות הצומת של מדינת ישראל בשלושים ושש השנים האחרונות. כיום משמש כיו"ר מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה.
 
אפרים סנה נולד בתל-אביב בשנת 1944 ואת שירותו הסדיר עשה בנח"ל. לאחר שסיים את לימודי הרפואה חזר לשרת בצה"ל כרופא גדודי בצנחנים. במלחמת יום הכיפורים פיקד על יחידת רפואה של חטיבת הצנחנים הסדירה בקרב "החווה הסינית" ובקרבות ממערב לתעלת סואץ. השתתף במבצעים רבים, ובהם מבצע החילוץ באנטבה בו פיקד על צוותי הרפואה.
 
   

בשנת 1978, לאחר שסיים בהצטיינות קורס מג"דים, נקרא להקים את יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר (669), עליה פיקד שנתיים. בתקופה שקדמה למלחמת לבנון הראשונה, ובמהלכה, פיקד על איזור הביטחון בדרום לבנון. בשנת 1985 מונה על-ידי שר הביטחון יצחק רבין לראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. בהיותו בתפקיד רגיש וחשוב זה נוצר הקשר האישי והמיוחד בין יצחק רבין לבינו. כשהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף בסוף שנת 1987 פנה לפעילות במפלגת העבודה.

 
בשל בקיאותו בנושא הפלשתינאי והאמון האישי הרב שרחשו לו שמעון פרס ויצחק רבין נשלח אפרים סנה בקיץ 1988 לנהל את המו"מ החשאי הראשון עם אש"פ בפאריס. מאז ועד היום מקיים אפרים סנה קשר הדוק ורצוף עם ההנהגה הפלשתינאית. קשר זה הניב מספר תוכניות משותפות, מדיניות וכלכליות, אשר ישמשו בסיס טוב להסכם קבע עתידי.
 
 
ביוני 1992 נבחר אפרים סנה לראשונה כחבר-כנסת. ביוני 1994 מונה כשר-הבריאות בממשלתו של יצחק רבין. בתפקיד זה הנהיג ד"ר סנה, הרופא הראשון שכיהן כשר בריאות, את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לחם ב"רפואה השחורה" וחיזק את הרפואה הציבורית השוויונית.

 
כאשר שימש כשר-תחבורה בממשלתו של שרון (2001-2002) יזם אפרים סנה את "מהפכת הרכבת", יזם את קווי הרכבת לראשון-לציון, לירושלים, לכרמיאל, לבית-שאן ואת המסילה לרוחב הנגב (אשקלון-דימונה). כשר-תחבורה הנהיג סנה רפורמות רבות. בתחבורה היבשתית והאווירית.

פעמיים שרת אפרים סנה כסגן שר הביטחון: כסגנו של אהוד ברק (1999-2001) וכסגנו של עמיר פרץ (2006-2007). בשתי התקופות הטביע את חותמו על מערכת הביטחון. סנה קידם פרויקטים ביטחוניים אסטרטגים רבי חשיבות ודאג לשיפור מצבה של האוכלוסיה הפלשתינאית בשטחים.

 
בשנים בהן לא שירת בממשלות ישראל, אלא שימש כחבר-כנסת, עסק אפרים סנה בנושאים ביטחוניים וחברתיים כאחד.
יזם חוקים חברתיים רבים, ובהם עידכון סל התרופות, הכללת האישפוז הסיעודי בסל הבריאות, הגנה על קצבתם של נכי רדיפות הנאצים, הקמת בית-חולים בקריות, החמרת הענישה על אנסים ותוקפי קשישים.
 
סנה שימש כיו"ר של ועדות המשנה החשובות של ועדת החוץ והביטחון, הוועדה בה התרכזה עיקר פעילותו הפרלמנטרית.
 
 
מאז שנת 1992 היה אפרים סנה הראשון והיחיד שהתריע כנגד הסכנה הגרעינית האיראנית. שנים רבות היה בחזקת "קול קורא במדבר", ורק בשנים האחרונות הפכה המודעות לסכנה זו לנחלת הכלל בישראל ובעולם. את קשריו הענפים בעולם, ובמזרח התיכון בפרט, העמיד לרשות המדינה וביטחונה.
 

מיוני 2005 ועד נובמבר 2006 עמד בראש סיעת העבודה בכנסת.
 

כחבר-כנסת הקפיד אפרים סנה לשרת במילואים ביחידות בהן שירת בעבר. כך השתתף עם יחידה 669 בחילוץ יהודי אתיופיה, ועם חטיבת הצנחנים ברצועת הביטחון ובמלחמת לבנון השניה.

ד"ר אפרים סנה הוא מומחה ברפואה פנימית והיה עמית מחקר במחלקה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי "וולטר ריד" בארה"ב.

פירסם שני ספרים העוסקים באסטרטגיית הביטחון הלאומית של ישראל: "באחריות" ו"ניווט בשטח מסוכן". ספר זה תורגם לאנגלית ולרוסית.
 
 
 
 
אפרים סנה גר בהרצליה, נשוי לתקוה, אב לשתי בנות וסב לנכדה.