לאחר שנגמרה הלחימה בעזה, שב הטרור הפנימי והרים את ראשו. השבוע, בהפרש של יממה, נרשמו שני פיגועים כנגד נבחרי ציבור. רימון הושלך לביתו של ראש מועצת קרית-עקרון אריק חדד. יום אחר כך הושלך מטען חבלה לביתו של ראש המועצה בבית ג'אן, דיין קבלאן. לפני שלושה שבועות הושלך רימון לביתו של ראש עיריית קרית-ים שמואל סיסו. לפני שבועיים חשפה המשטרה קשר לרצוח את ראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני. אכן, מתקפת פשע. המכנה המשותף לארבעת המקרים הוא מאבקם של ראשי ערים ומועצות מקומיות כנגד עבריינים המבקשים להשתלט על נכסים עסקיים בדרכים אלימות. התופעה החמורה היא שאין עוד רתיעה בצדם של הפושעים מלתקוף באמצעי לחימה את האנשים שהציבור בחר בהם. אבדה ההרתעה.
 
מה צריך לעשות כשההרתעה אובדת? לחדש אותה. לו החמאס היה מנסה לפגוע בדרך דומה בנבחרי ציבור בישראל, יש להניח כי היינו יוצאים למבצע צבאי רחב היקף. אולם כאשר מדובר במשפחות הפשע ההתייחסות היא שונה. לא תהיה הרתעה כנגד משפחות הפשע והעבריינים למיניהם אם לא תהיה מולם תגובה הולמת. במצבן הנוכחי מתקשות המשטרה ורשויות החוק לטפל בפשיעה במידת הנחרצות ובהיקף הנדרשים.
 
התוכנית אותה עיבדתי למלחמה בפשע ואותה אני מתכוון ליישם כשר ביטחון הפנים היא המענה הנחוץ כעת. במלחמה כנגד משפחות הפשע ובמאות ואולי אף אלפי מקרי הפשע המתרחשים מדי יום בישראל. כנגד קשישים, כנגד ילדים, כנגד בעלי עסקים וכיוצא בזה.
התוכנית כוללת את המרכיבים הבאים:
* החמרת הענישה בעבירות חמורות.
* חקיקת חירום למתן כלים יעילים יותר למלחמה בפשע המאורגן.
* הקמת מערך הגנה על אנשי החוק, עובדי רשויות המס והפיקוח.
* פעולה כלכלית כנגד משפחות הפשע.
* פעולה מיוחדת כנגד גביית דמי חסות (פרוטקשן).
* חיזוק המשטרה במשאבים ובכוח אדם. חיזוק וטיפוח מעמד השוטר ויוקרת השירות.
 
זו תוכנית מעשית. אין היא בנויה רק על תוספת תקציב ותקנים. ביסודה מתן גיבוי משפטי, כלכלי ומנהיגותי ללוחמים כנגד הפשע שהפך כבר מזמן למגיפה.
 
חולשת המדינה בטיפולה בפשע היא חלק מתהליך העובר על המדינה בשתיים עשרה השנים האחרונות. התהליך אותו הוביל נתניהו כראש ממשלה וכשר אוצר הוא התנערות הממשלה מאחריותה לאזרח. כך בבריאות, בסיעוד, בחינוך, בביטחון הסוציאלי (פנסיה), ובכל תחומי הרווחה. הביטחון האישי אף הוא זכות יסוד של האזרח, כמו הזכות לבריאות ולחינוך ילדיו.
 
אני מאמין כי חיסול הפשע הוא אפשרי ובכוונתי להוכיח זאת.

 
                                                                         שבת שלום,

                                                                                 אפרים סנה